ימי הזוהר

בחרתי לקרוא לימים הקשים כסמל לשיר של זוהר ארגוב “בדד”.


כבר חודש פחות או יותר, מאז שהעולם נפל על הברכיים. לפני כחודש כתבתי שלדעתי המגפה תחלוף מהר, והתבדיתי בגדול. יש לי הרבה תאוריות לגביי מגפת הקורנה, אבל כמו בכל פרק היסטורי באנושות לא חסר תאוריות, ובשלב הזה עדיף להתרכז בעיקר שזה הבריאות של כולנו.


“אדם נמדד בכמות הפעמים שהוא קם על רגליו ולא בכמות הפעמים שהוא נופל” (ג’ורג ארמסטרונג קאסטר, מפקד בצבא ארצות הברית במלחמת האזרחים 1861-1876). ייתכן ושיניתי את המלל המקורי אבל העיקר הוא המסר.


לכל אחד מאיתנו יש סיפור חיים ומסע אחר. חלקנו באים ממשפחות עם כסף, וחלקנו עם משפחות דלות אמצעים. חלקנו חונכנו ביד נוקשה וחלקנו ביד רכה. חלק מאיתנו עברו חיים שלמים בלי מכשולים רבים, וחלק לא הצליחו לעבור את החיים בנחת לכמעט אף רגע, אפילו דל.בסופו של המסע הזה, זה מה שבונה אותנו, והופך אותנו למי שאנחנו. בשבילי, נגיף הקורונה זאת מראה על החיים, ויש פה מסר והוא חשוב.נוצרה לכם עכשיו הזדמנות, להתבונן על החיים שלכם, לבחון איך אתם מתנהלים, איך אתם מתייחסים לזולת, למשפחה, ולעצמכם. אנשים משווים את הקורנה לשפעות אחרות ואומרים שיותר אנשים מתים משפעת או מתאונות דרכים או ממחלות אחרות. נתון זה נכון אבל הוא מתייחס לפרק זמן ארוך יותר. כלומר, אם היינו מודדים כמה אנשים מתו משפעת במהלך שנה זה לא רלוונטי כי הקורונה רק התחילה לפני כמה חודשים וכולי תקווה שזה יגמר בקרוב ולא נצטרך בכלל להתעסק בהשוואות האלה. מה שבטוח, הנתונים לא מעודדים, אם לפני כמה שבועות כתבתי אחרת, היום אני סבור ומאמין שמדובר במשהו רציני, והעולם לא סתם החליט ברובו שעלינו להישאר בבתים ולשים מסיכות וכפפות, ולשטוף ידיים ולשמור על הגיינה. מה שמטריד אותי זה שאנחנו עדיין לא באמת יודעים מספיק על המחלה, היא מתנהגת אחרת בכל מדינה, גם אם מבחינה גיאוגרפית המיקום של המדינות קרוב, עדיין יש סטיות קיצוניות באחוזי המוות ואחוזי ההדבקה. המסקנה היא, אנחנו לא מבינים על הנגיף מספיק, וכדאי לא לקחת סיכונים ולהישמע להוראות משרד הבריאות. בעולם יש כ-7 מילארד בני אדם. והיום כמעט כולם בבתים. אני בטוח שבדור שלי ושל ההורים שלי לא היה דבר כזה. הלוואי והיינו יכולים להתאחד כולנו לאחר שהמחלה תחלוף לטפל בנושאים באמת חשובים, כמו כלכלת העולם, ממשלות העולם, הבריאות, ומעל הכול האושר של כולנו. זה מדהים איך נגיף קטן שבקושי רואים אותו דרך מיקרוסקופ, מפחיד אותנו וסוגר אותנו בבתים. אני חולם על זה שנוכל להתאחד יחד כולנו למטרה באמת חשובה בעתיד הקרוב ונתן יד אחד לשני, ולא נחזור לרמוס אחד את השני. לצערי, כנראה שברגע שהמגפה תחלוף, לא יקח הרבה זמן ואנשים יחזרו להתנהג כמו שהתנהגו לפני.


לאחרונה אני שומע על זוגות שבעקבות הבידוד הם רק רבים, ואומר לכם את האמת, אני חושב שאתם צריכים לשאול את עצמכם למה התחתנתם???, אני לא מתחבר לצורך הזה להיות מרוחק מבן הזוג, או להיות בצורך של שקט מבן הזוג. הרי זאת לא מטרת הנישואים, להיות ביחד?. אני מעיז לומר בתור אדם נשוי כבר 6 שנים, וגם בשגרה היומיומית שלי אני כל הזמן עם אישתי ביחד, וכמעט כל היום, ומעולם זה לא הרגיש לי מוזר, ובמקרים נדירים הייתי זקוק לשקט שלי. אולי אני בר מזל אבל תחשבו על זה רגע, באמת בשביל מה התחתנתם אם לא להיות ביחד?.


עוד דבר, אנשים נפגעו כלכלית, אבל תזכרו שלכל דבר יש התחלה, אמצע וסוף, וכל ירידה היא גם עלייה, זה רק תלוי מאיזה זווית אתם מסתכלים. לא רק זה, אני אוסיף ואומר, שלאחר שהמגפה תחלוף הולך להיות משבר כלכלי רציני שכבר מתחיל, מאות אלפי מובטלים כבר יש, וזאת רק ההתחלה לקראת מה שמצפה לנו. אבל, ויש אבל…. עליכם לקחת את עצמכם בידיים, כי אם נפלתם, ואין לכם מי שירים אותכם, אתם בכוחות עצמכם. תנסו לקחת כל יום כיום חדש, ותזכרו שאף יום לא דומה לקודמו. תפתחו תחביבים ישנים או חדשים, תשחקו עם הילדים, תקראו, תכתבו, תעשו משהו בזמן שקיבלתם עכשיו במתנה!. תחשבו איך להתנהל בעתיד ותסתכלו על כל מה שעשיתם עד עכשיו.

תאמינו לי, אני מבין שחלק מאיתנו חטפו מכה כלכלית קשה, או מכות אחרות בעקבות הנגיף, איבדנו את העבודה, אנחנו לא עומדים בתשלומים ובחובות, וגרוע מזה. אבל מבטיח לכם שרק אתם יכולים להוציא את עצמכם מהמצב, כי לקבור את הראש בחול לא עוזר לאף אחד. יש רגעים קשים, ועוד הרבה לפנינו, אבל אם הרבה רצון וקצת יכולת, אתם יודעים את ההמשך….


תתמכו באהובים שלכם, תשמרו על עצמכם ועל הבריאות, תקשיבו להוראות משרד הבריאות, ותהיו בטוחים שתקופה זו תחלוף, ויגיעו קשיים אחרים בעתיד. בנתיים, אל תשברו, אל תתייאשו, אתם שולטים בחייכם ולא אף אחד אחר, והזמן מרפא את הכול!.


ולסיום, לא סתם בחרתי בזוהר ארגוב, שהיה נחשב על ידי הרוב כגאון וכישרון מוסיקלי אדיר, וגם הסיפור שלו כואב, אבל הוא השאיר אחריו מורשת, שעד היום הוא נחשב לאגדה ולגדול מכולם. המסר מהחיים שלו לפי שיריו הוא זיכרון קשה וכואב, אבל הזיכרון ממנו נשאר עד היום, ואם רק היה מתנהג אחרת ברגעי המשבר היה יוצא גדול. ככה גם המצב עם הקורנה, ייתכן וזה פוגע בנו קשות, אבל עלינו לא לתת יד לקושי, ואנחנו חייבים להלחם בחזרה!. אלו הם ימי הזוהר שלנו, אנחנו נבחנים ברגעים הקשים והם יוצרים את המסלול שלנו, ולא כשהדברים פשוטים ונוחים ושגרתיים. מזלכם, שבניגוד לזוהר שהיה בדד, אתם לא לבד, יש לכם משפחה לידכם, וחברים שתומכים ואוהבים וביחד אנחנו יכולים להתגבר על הכול.


שכל אחד יחשוב מה הוא רוצה בסופו של דבר שיזכרו ממנו. לא בגלל שהחיים נגמרו, בגלל שעכשיו יש לכם הזדמנות באמת לעצור לרגע ולחשוב מה המטרה שלכם בחיים האלה, ומה אתם רוצים מעצמכם. קיבלנו הזדמנות לתקן ולצאת לדרך חדשה!.


מצרף תמונות מהיום בבוקר בקרבת הבית במרקש, הטבע נראה שמח זה בטוח!. אז מי אנחנו שנתווכח.

שלכם,

אלעד דזי.










110 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול