במרוקו יש המון מקומות ידועים בקרב המטיילים כמו מרקש, טנג'יר, פז או קזבלנקה. לעומת זאת, היופי האמיתי של מרוקו משתרע הרבה מעבר ל"מעברים" הידועים. אפרט על חלק מהם. נתחיל באלה שיחסית מוכרים.
איפראן
ממוקמת לא רחוק ממקנס, במחוז המזכיר את הרי האלפים המושלגים. מאוכלסת בבקתות מהממות, מלאה בצבעים ופריחה, פארקים עם מים זורמים, ומעל הכול, מושלגת בעונת החורף ואף במקום אתר סקי פעיל, ושמים כחולים. הפארק הלאומי של איפראן, מכסה שטח של מעל 500 דונם של אגמים, טבע ירוק מלא בעצי הארז של הרי האטלס. הפארק הוא גם מקום מושבם של מיני חיות בסכנת הכחדה כגון קופי המקוק הברברים. בתקופת מלחמת העולם השניה, איפאראן שימשה כבית כלא לאסירי מלחמה. הסיפורים אודות פסל האריה המוצב במרכז העיר הבנוי מאבן גיר אומרים, שהוא נבנה על ידי אסיר איטלקי או גרמני בתמורה לשחרורם. הסיפור הזה היום נוטה לקבל מעט זלזול, אך תצלום עם הפסל עדיין נחשב לטקס בקרב מטיילים.
ספרו
ספרו היא עיירה ברברית קטנה הממוקמת כ-30 קילומטר מפז, מה שמקל על ההגעה אליה בטיולי כוכב (חצי יום). היא ממוקמת על הקצה של רכס הרי האטלס האמצעיים. ספרו פעם הייתה אחד ממרכזי התיישבות היהודים באפריקה כולה!. לתקופה קצרה הייתה גם מקום מושבו של מולאי אידריס (מנהיג במאה התשיעית במרוקו) בזמן שהוא פיקח על הבנייה של העיר פז.
בעיר יש "מדינה" מוקפת חומות המזכירה מעט מבוך המזכירה את פז של פעם. בעיר תתקלו בהמון בעלי מלאכה מסורתיים: צורפים המכינים פרטי תכשיטים נדירים, אומנות ועוד פריטים מדהימים. ההבדל בין פז לספרו הוא שספרו לא מתויירת כמעט לעומת פז, אפילו היום, המון מטיילים לא שמעו עלייה כלל. מה שאומר שלהסתובב בעיר יהיה הרבה יותר נעים ונוח ולא צפוף כמו בערים האחרות הידועות.
כל שנה ביוני יש 4 ימים של פסטיבל הדובדבן הארוך ביותר שמתנהל במרוקו בשנה. פסטיבל זה מבוקר על ידי אונסק"ו ובו חוגגים את קטיף הדובדבן השנתי וישנו יריד של אמנים מקומיים, מוסיקה, פולקלור, תהלוכות והמלכת "מלכת הדובדבן".
מולאי אידריס
עד 2005, מי שלא מוסלמי לא היה רשאי להישאר לישון במולאי אידריס. העיר נחשבת לקדושה ביותר במרוקו משום שהוא האדם שהביא את האיסלאם למקום, ונחשב לצאצא של הנביא מוחמד. מולאי אידאיס קבור בעיר. רק מוסלמים רשאים להיכנס למוזיאון הקבורה שלו, מה שנקרא "מוזליאום", אבל באזור עצמו יש נופים מרשימים של העיר והאזור סביב מגגות של מסעדות. העיר נמצאת כ-45 דקות נסיעה ממקנס ויש שם נקודות צילום מאוד יפות של מרחבים עצומי, טבע ירוק, והסמטאות הצרות המאפיינות כל כך את מרוקו.
מירלפט
עיירת החוף הקטנה והמדהימה הזו ממוקמת דרומית לאגאדיר. החוף נחשב לאחד מהמקומות הכי יפים והכי לא ידועים במרוקו כולה. במשך שנים, מירלפט הייתה נקודת מפגש של גולשים רבים, יחד עם מטיילים שחצו את הסהרה. האזור מאוד יפה והנופים מרהיבים המשקיפים על החוף, ההרים, ובתי הקפה שבהם ניתן לצפות בשקיעה. במירלפט יש גם אתר קמפינג שבו אנשים נשארים במשך הלילה או משכירים בקתות ולנים.
זגורה
עיר קטנה בדרום מרוקו ליד הגבול עם אלג'יר. העיר ממוקמת בין הרים, הידוע מבניהם נקרא ג'בל זגורה, שם אפשר לעשות מסלולי הליכה עם חברים או קבוצה. אם אתם לא ספורטיביים במיוחד, הליכה לאורך נהר הדרעא יהיה הרבה יותר רגוע. השווקים והרחובות בזגורה מציעים תבלינים אותנטיים במיוחד ביחס לשאר הערים, תמרים ואגוזים יבשים ופירות.
מאסה
העיירה הקטנה מונה כ-9000 תושבים לא כל כך מוכרת בקרב תיירים ואף בקרב המקומיים שזה דבר נדיר כי הם מכירים הכול!. המרחבים פה עצומים והנהרות הופכים את המקום לממש נווה מדבר. באזור תמצאו את הפארק הלאומי "סוס מאסה", נקודה מאוד מרכזית לחובבי ציפורים, כאן ניתן לתצפת עליהם. המרחבים העצומים כוללים חופים, דיונות מדבריות שמושכות סוגים שונים של בעלי חיים כגון פלמינגו, אנטילופה וצבי. כמובן אפשר גם לרכב על גמלים באזור "סוס מאסה".
לאיון
לאיון היא העיר הגדולה ביותר בסהרה המערבית, ונחשבת ל"עיר החולות".
ההתיישבות מספר בשנות ה-40 השפיעה על העיר ועדיין היום יש קתדרלה של סיינט פרנסיס מאסיסי. הכיכר המרכזית בעיר נקראת PLACE DU MECHOUAR ו- FOUM EL OUED. העיר צמודה לחוף האטלנטי ולא ניתן לפספס אותה. כאן תמצאו אירוח בזול ומסעדות זולות עם אוכל טעים.
אימליל
הכפר הזה הנדמה שנלקח מגלויה נמצא בין הרי האטלס הגבוהים ורכס הטובקאל. זהו מקום מושלם לטיול רגוע ונחת. אחד הדברים הכי טובים לעשות כאן זה פשוט לשבת על אחד הגגות וליהנות מכוס תה עם נענע מרענן. במקום ניתן לעשות מסלולי הליכה רבים לרכס הטובקאל, גם על גבי חמורים. זהו הרכס הגבוה ביותר בצפון אפריקה. יש דרגות קושי שונות. כמובן ניתן לקנות את כל הפריטים המסורתיים כגון תכשיטים, וכפתנים. כפר אימליל שבכל טיול #מאורגןלמרוקו הוא מאסט.
דאחלה
הרבה אנשים מגיעים לדאחלה בשל החופים המרהיבים שלה. היא בנויה על חצי אי צר בחוף האטלנטי. נחשבת כיעד גלישה מצוין, ולאנשים שאוהבים שמש במלוא העוצמות שלה. למרות שהיא מבודדת מאוד משאר מרוקו ורחוקה והגישה אליה היא בטיסה מאחת הערים המרכזיות בלבד, ההתפתחות שלה מרהיבה, עם משקיעים רבים המשפרים את החיים לתושבים ולתיירים.
טאפרואט
לא רחוק מאגאדיר, טאפרואט היא אחת מהנקודות החבויות של מרוקו, עם מעט תיירים והרבה מקומיים חברותיים. כאן ניתן למצוא אוכל מעולה, ואומרים שהאמלו (ממרח שקדים ושמן זית וארגן מעורבבים יחדיו) נחשב לאחד הטובים במרוקו ומוגש כאן בארוחות הבוקר. הדבר הכי מעניין לעשות כאן הוא ללכת לאיבוד בשטחים היפים, עצי הדקל, ותצורת הסלעים המיוחדת שנוצרה באזור.
קניטרה
ממוקמת צפונית לרבאט, קניטרה שימשה כבסיס חיל אויר אמריקאי בתקופת המלחמה הקרה.
כשמבקרים בקניטרה אפשר להעביר יום שלם בחוף MEHDIA, מערבית לעיר. גם כאן תראו גולשים, ואף ניתן לרכב על גמלים ולהשתזף כמובן. עוד נקודה מעניינת היא הריסות THAMUSIDA, מתקופת הרומאים היה משמש כנמל. מומלצת בכל #טיוללמרוקו
שלכם,
אלעד דזי